התפתחות התנועה הפמיניסטית הערבית בישראל

נשים פלסטיניות אזרחות המדינה הן חלק מהמיעוט הפלסטיני במדינה ומושפעות מהמציאות הפוליטית והכלכלית.

בדרך כלל הן מושפעות

• מהאפליה נגד האוכלוסייה הפלסטינית במדינה

• מהאפליה נגד נשים במדינה

• ומהאפליה הקשורה לאופי הקונסרווטיבי השבטי בתוך החברה הפלסטינית עצמה

חשוב לציין

• שהתפתחות היא לא ליניארית אלא דינאמית ומורכבת והיא מושפעת מגורמים שונים התורמים או מעקבים ולכן חשוב לזכור שהתהליכים הם דינאמיים דיאלקטיים

• אי אפשר להבין ההווה בלי הבנת ההיסטוריה והקונטקסט בה התהוותה הפעילות

• גם אם אפשר לבודד את הגורמים המשפיעים בתהליך אין ביכולתנו לעשות ניתוח סיבתי מאחר ולדעתי אין כזה

• שיטות המחקר הקימות היום מוגבלות ביכולתן להתייחס לדיאלקטייק הזה וההקשרים בין הגורמים השונים ובין הקונטקסט שפועלות בתוכו

חשוב גם להזכיר

• שהשפה היא ביטוי של עמדות ותיאוריות והשפה שרב המחקרים דברו בה הייתה שפת ההגמוניה השלטת ואנו עדים לשינוי הנובע מכניסתן-ם של חוקרות מתוך החברה לתחום המחקרי ובחלקן הן מאתגרות ההגמוניה ה"מדעית" ויוצרות ידע חדש, כמו כן שיטות המחקר החדשניות האיכותיות נותנות מקום לכולן האוטנטי של הנשים ובכך מאתגרות המודלים הדו כאטומיים והליניאריים

במשך השנים פיתחו הנשים מוסדות שונים לשינוי מעמדן בחברה

מוסדות צדקה

בהתחלת המאה העשרים סוף המאה ה19 החלו נשים פלסטיניות מהמעמד הגבוהה להתארגן והקימו מוסדות צדקה שמטרתן הייתה לעזור לנזקקים בתוך האוכלוסייה, בחלקן תמכו בלימוד צעירות מהמעמד הנמוך ותמכו בהקמת בתי ספר ואפילו אוניברסיטאות (ביר זית לדוגמא). המאפיין להתארגנות זו הייתה שלרב היא התמקדה בערים הגדולות לרב היו נשים מהמעמד הגבוהה או נשות או אחיות המנהיגות הפוליטית.

בישראל המשיכו חלק מארגוני הצדקה הנשים להתקיים ובמיוחד אלה הקשורות לקבוצות דתיות שונות

התארגנות פוליטית

כחלק מתנועת השחרור הפלסטיני והתחלת ההתארגנות הפוליטית בפלסטין הצטרפו נשים למאבק הלאומי דר נהאלה עבדו מציינת שנשים במיוחד בכפרים לקחו חלק במאבק בצורות שונות אבל לרב ההשתתפות הייתה אינדיבידואלית. בסוף שנות העשרים מהמאה הקודמת נשים התאספו והקימו ההתארגנות הארצית הראשונה כהתארגנות לוויינית לתנועה הפוליטית.

לאחר ובעקבות הנקבה הפלסטינית המשיכו נשים בפעולותיהן

בישראל

ההתארגנות הנשית הפוליטית הראשונה הייתה של נשים המקורבות למפלגה הקומוניסטית הישראלית שחברה לנשים יהודיות מאותו מיליו פוליטי והקימו תנדי תנועת נשים דמוקרטיות שבמשך שנים רבות הייתה התנועה היחידה הפעילה בחברה הפלסטינית בישראל. עם הקמת מפלגות ערביות דאגו אלה להקמת התארגנות נשית הקשורה למפלגה כך ראינו התארגנות של נשות המפלגה הערבית המתקדמת, נשות בני הכפר, נשות בל"ד ....

ארגוני חברה אזרחית

ההתארגנויות הראשונות בתוך החברה האזרחית החלו בסוף שנות השבעים התחלת שנות השמונים מהאמה הקודמת . ההתארגנויות היו של נשים אקדמאיות שרצו לקדם מעמד הנשים או לקדם תחום הקשור למעמדן של נשים כמו ארגון נשות עכו מואססת חדאנאת אלנאסרה שאומנם יסדו ע"י נשים ונוהלו ע"י נשים ומטרתן העיקרית הייתה קידום מעמד הנשים ע"י תמיכה פיתוח תשתיות לטיפול בילדי אמהות עובדות או תשתיות תומכות ביציאת נשים לעבודה.

ארגונים אלה בחלקן התפתחו להיות מהמובילים בתנועה הפמיניסטית כמו מרכז אלטפולה מואססת חדאנאת אלנאסרה הפועל בגישה פמיניסטית ומשתתף בהתארגנויות הפמיניסטיות השונות ובין מוביליה ובחלקן נשארו ארגוני שינוי חברתי כללי.

ארגונים פמיניסטים בתוך החברה האזרחית

פעילות פמיניסטית משותפת

התחלת הפעילות הפמיניסטית הפלסטינית המוצהרת בישראל החלה באופן אינדיבידואלי בתוך ארגונים פמיניסטים יהודיים קיימים כמו קווי הסיוע וארגון אישה לאישה בחיפה ומרכזי הסיוע בירושלים. במשך הפעילות ראו הפמיניסטיות הפלסטיניות חשבות ההתארגנות הנפרד כדי שיכלו לגרום לשינוי בתוך החברה הפלסטינית. הצורך הזה הייה ברור לחלק מהשותפות בתנועה הפמיניסטית הכללית ולא הורגשה התנגדות כשהוקם הקולקטיב הפלסטיני העצמאי באישה לאישה חיפה שהתפתח להיות ארגון פמיניסטי עצמאי ממשיך לפעול בקואליציית הארגונים הפמיניסטים בחיפה. במקביל היינו עדים למאבק אנטגוניסט בין פעילות פלסטיניות ופעילות יהודיות בקוי סיוע שהסתיים בהפרדות והקמת ארגון פלסטיני עצמאי שמפתח שירותי תמיכה וסיוע לנשים הסובלות מאלימות מינית.

ארגונים אקטיביסטיות פלסטיניות

ההתארגנות האקטיביסטית הראשונה שהגדירה את עצמה התארגנות פמיניסטית הייתה ארגון גפרא שהוקם ע"י פעילות צעירות הבולטת בהן הייתה מרוה גבארה מכפר טייבה אשר החלה בפעילות פמיניסטית בכפרה. ובמקביל לה ארגון אלפנאר בחיפה וירושלים שהובילה הפעילות בו מנאר חסן (דר מנאר חסן כיום) שני הארגונים חדלו מלהתקיים תקופה קצרה לאחר הקמתם

ארגונים פמיניסטית

בשנות השמונים והתשעים יוסדו ארגוני נשים ארציים שהגדירו את ארגונים כארגון פמיניסטי לרב הוקמו לטיפול בנושאים כמו אלימות נגד נשים (מינית ופיזית) קידום מעמדן של נשים ועד מהרה הפעילות התרחבה וכללה עצמאות כלכלית של נשים תעסוקת נשים הכשרות מקצועיות לנשים יזמות עסקית העצמה אישית של הנשים, קידום לימודים אקדמאיים לנשים.

ארגונים אלה קיימים כיום בנגב משולש והגליל ופועלים ביחד ולחוד לשינוי.

בתוך הארגונים הפמיניסטים כיום פועלים ארגונים

עם גישות שונות רדיקאליות ופוסט קולוניאליות, פמיניסטיות אסלאמיות ופמיניסטיות לאומניות, פמיניסטיות רדיקליות משוחררת ומשחררת (והיא גישה המתפתחת מתוך החברה ביקורתית ומאתגרת )

ונבנו קואליציות למאבק בפשעי כבוד המשפחה, ועד פעולה לקידום דני אישיות שפעל לשינוי בנושאים הקשורים לנישואי קטינות פוליגמיה ועד. ועד פעולה בנושא מעמדן של נשים פלסטיניות אזרחות המדינה שמקדם מאז 1993 דו"חות ה CEDAW לאום.